לתינוקות קטנטנים אין מושג איפה הם מתחילים ואיפה הם נגמרים,
גבולות הגוף שלהם לא ברורים להם, והם אינם יודעים עדיין איך להשתמש בגוף שקיבלו.
זה תהליך שנבנה באופן הדרגתי עם ההתפתחות.

ההמלצה הכי גדולה שלי לעידוד סכמת גוף אצל תינוקות קטנטנים היא:
עיסוי תינוקות

כל כך הרבה יתרונות יש לעיסוי, ומודעות לגוף הוא אחד המובילים בעיני.
בנוסף, חבקו והחזיקו, ואל תפחדו מזה שיתרגלו. שטויות במיץ. הם גורים קטנטנים שצריכים אותנו.
דבר נוסף, צאו לטיול במנשא. השילוב של תנועה, איסוף הגוף והקירבה אליכן, כבר יעשו את העבודה.

רגע לפני שמתחילות הורידי הילוך והאטי את הקצב.
חפשי הזדמנויות בהן התינוק או התינוקת שלך נינוחים, והציעי לו חוויות של מגע נוכח, מחבק. שימי לב לתגובה שלו או שלה. אם הם אומרים במבט, בקול או בגופם, שזה לא מתאים כרגע. עצרי ונסי שוב בהמשך היום.

הנה מתחילות
קטנטנים –
עיסוי תינוקות פעם, בריאות לגוף ולנשמה! בין שלל היתרונות של העיסוי, אחד היתרונות המשמעותיים הוא בכך ששמלמד את התינוק או התינוקת שלך איפה הם מתחילים ואיפה הם נגמרים.
וגם – שכיבה על הבטן, הגב, צד ימין וצד שמאל על משטח הפעילות, עם דגש על השכיבה על הבטן ודחיפה של הגוף מול כוח הכבידה. נשיאה במנשא בד גם כן נהדרת לגירוי חוש התחושה העמוקה וכמובן חיבוקים וטפיחות רכות.

תינוקות מתיישבים / זוחלים / נעמדים –
משחק עם בקבוקים במשקלים שונים, כדורים במשקלים שונים, עלייה וירידה בשיפוע או מדרגות.

אחים גדולים –
חיבוקים עוד ועוד ובכל הזדמנות, הליכת מריצה כשאת מחזיקה ברגליים של הילד או הילדה והם מתקדמים רק בעזרת הידיים, ככה מטיילים בכל הבית, ירידה ועלייה במדרגות בהילוך איטי, דחיפה הרמה וגרירה של חפצים כבדים ובמשקלים שונים, קפיצה בטרמפולינה.

משחק מעולה להזכיר לילדים גדולים גבולות גוף –
שהחבר'ה שלי ממש אוהבים – להתגלגל בתוך שמיכה ולזחול על הרצפה כמו זחל זחלילי. ככה, כמו בסרטון.

הצעות למשחקים נוספים יתקבלו בברכה ובכל שאלה אני זמינה!

רגע לפני שמתחילות הורידי הילוך והאטי את הקצב.
המלצה שלי – את תניחי את הגירוי, והילד או הילדה יבחרו אם לגעת, מתי לגעת ואיך לגעת. ספרי לו או לה על המשחק החדש, הגירוי שהולך להגיע. ובמקום להציג מספר גירויים ביחד, לאט ומעט, בהתאם לגיל של הילד או הילדה ולקצב של כל אחד. תהיה קשובה. אם הוא או היא אמרו או סימנו די, אז תעצרי ותחזרו למשחק שוב בזמן אחר.

הנה מתחילות

חשיפה למרקמים שונים – ספוג, נוצה, מברשת, מטפחת.
בגילאים הצעירים (חודשיים-שלושה) אבחר בכל פעם גירוי אחד ואציג אותו לקו האמצע, אלטף עם המרקם החדש ביד אחת וביד השנייה, ואחכה לתגובה. חשיפה הדרגתית. אפשר בהדרגה להציג לשאר הגוף. לאט לאט.
ככל שיגדלו ויהיו יותר תנועתיים – בשכיבה על הבטן, אני יכולה להציע מרקמים שונים, שהם יבחרו בעצמם במה לגעת, איך לגעת ואם לגעת. תוך שמירה על קשר עין.
מחצלת על דשא ועל חול, מברשות, כדור קוצים, עלים ואבנים….
אחים גדולים יש אין סוף רעיונות למשחקי מגע ומרקמים:
להחביא בגיגית עם חול אבנים ממרקמים שונים, גדלים שונים, משחק עם צבעי ידיים, ציור עם גירים, פיסול בפלסטלינה, יצירות עם דבק, יום בוץ!! כן כן פשוט תענוג
אחד המשחקים האהובים על הילדים שלי הוא משחק מישוש – פרה עיוורת:
בחרו שלושה עד עשרה חפצים (תלוי בגיל של הילד), תראו להם את החפצים, תכסו את העיניים שלהם במטפחת ותנו להם למשש ולנחש איזה חפץ זה.
אפשר לאתגר עם צורות הנדסיות (אליפסה, משולש, טרפז), עם צורות של אותיות וצורות של מספרים. יש את הגירסה של רוונצבורגר ותכלס אפשר לארגן לבד בבית.
יש לכן עוד רעיונות למשחקי מרקמים?
מוזמנות לשתף בתגובות!

מערכות החושים כולן, מסייעות לילד בהתפתחותו:
חוש הראייה והשמיעה
ידוע שברחם, העובר שומע ורואה אור וצל החל משבוע 25-28.
חוש הריח
מתפתח מאד מוקדם, מחקר בפגים הראה שהם מסוגלים להריח את אימא שלהם. מחקר אחר בדק האם אימהות מזהות את ריח התינוק שלהן בחדרי יילודים יומיים אחרי לידה באמצעות הרחת חיתולי פלנל. התוצאה היתה שכל האימהות זיהו את הריח של תינוקם.
מערכת המגע הטקטילי
לעיתים נזהה ילד הרגיש יותר מאחרים. למשל רגישות למרקמים, או רתיעה ממגע בחול או דשא. רגישות לסביבה הדוממת, כמו רגישות יתר, היפרסנסטיביות או היפוסנסטיביות – לא מרגיש מספיק את המגע ביחס לאחרים ואז מחפש מגע כל הזמן או נוטה להראות אפטי.
המערכת הווסטיבולרית
באוזן הפנימית יש לנו 3 תעלות :
הוריזונטלית – תנועת "לא".
פוסטריורית- דומה לתנועת האוזן ולכן תנועת "כן"
סופריורית (אנטריור) – תנועות הודי "אולי".
במהלך ההתפתחות חשוב מאד לגרות את שיווי המשקל של הילד, לכן ילדים באופן טבעי אוהבים מאד להתנדנד, להסתובב בקרוסלה, לקפוץ בטרמפולינה ולקפץ בידי הוריהם.
המערכת הפרופריוצפטיבית
מתפתחת בעובר בשבוע 20-28.
משמעותה תפיסת תנועות הגוף והמפרקים ומנח הגוף.
המערכת מספקת תחושת כיוון, מהירות וכוח של תנועה על-מנת שנאחוז ונרים חפצים.
ישנם חיישני המערכת: בשרירים, בגידים, בליגמנטים, במפרקים.

נקודה חשובה נוספת:
הקשב מתבסס במקביל לחישה.
לדוגמה קשב לצעצוע שהוא רואה או שומע ואחר כך עולה רמת הקשב עם הגיל בהתאם למשחק.
פיתוח קשב: האם הילד ממלמל הוא פוגש את מבטכן או את צג הטלפון שלכן? האם בטיול בחוץ אתן משיימות (קוראות בשם) את מה שהוא רואה או עסוקות בעיסוקכן? כל אלו מאפשרים למידה ובניית קשב ויכולות.