המון דובר ועוד ידובר על כמה חשוב לבלות בשכיבה על הבטן
ועל הגב הם מבלים לא מעט, ומה עם צידי הגוף?
למה?
כדי להבין את כל תמונת הגוף ולקבל מודעות גם לצד ימין וגם לצד שמאל, כדי ללכת עם שלבי ההתפתחות של הקטנטנים, לטובת ההתהפכות מהגב אל הבטן ומהבטן לגב.
איך נעשה זאת?
בכל החלפת חיתול העבירי את התינוק או התינוקת שלך אל הצד לכמה שניות
פעם לצד ימין ופעם לצד שמאל
וכשעל הצד, הביאי את הידיים לקו האמצע, מרכז בין החזה
ותמכי באגן, כך שברך עליונה בכפיפה ומעל רגל תחתונה.
וכך, בעזרת מגע תומך שלך חבקי את התינוק או התינוקת שלך אל הצד על משטח הפעילות.
ואם יש התנגדות?
שכבי לצידו או לצידה, צרי קשר, חייכי, שירי שיר או דברי.
ואם עדיין לא מסכימים לשכב על הצד?
תנסי על משטח רך יותר – המיטה שלך, על שמיכה או בתוך פוף.
ובכל פעם קצת קצת.
בנועם ובתשומת לב.
תזכרי שבבכי אין למידה, יש רק תסכול ומתח.

יאללה, תנסי את עכשיו.
הצלחת להשכיב על הצד? מוזמנת להעלות תמונה בתגובות!

ככל שהתינוק או התינוקת שלך יחוו את העולם עם כפות הידיים שלהם, ללא כפפות היא או הוא יפתחו את מערכת העצבים הזו ואיתה את התחושה העדינה של כפות הידיים.
אז, איך את יכולה לעזור?
דבר ראשון – ידיים בפה זה כן יפה – את זה כבר אמרתי, תני לו או לה לאכול את הידיים ודרך כך ללמוד עליהן ולהבין שהן שלו או שלה.
דבר שני – אוכלים מוצקים? מעולה! הזדמנות נהדרת לאפשר להם לאכול בעצמם. לחוש מרקמים שונים, להתלכלך. ומה זה עושה? בדיוק! מפתח את מערכות התחושה בידיים.
דבר שלישי – משחק עם צעצוע במרקמים שונים. לדוגמא בתמונה רוי וזיו מושיטים יד לכדור קוצים.
פה אני רוצה לעצור דקה ולהמליץ:
בכל מרקם חדש שאת מציעה לתינוק/ת שלך, תורידי הילוך, האטי את הקצב, ותני לו או לה להוביל.
מה זאת אומרת?
זה אומר שאני מציגה את הצעצוע לקו האמצע – במרכז בין החזה, במרחק כזה שאם יושיטו יד, יוכלו להגיע. ו…. הם בוחרים אם להושיט יד ולגעת. אם נגעו יופי, ואם לא, גם יופי, כי אולי הפעם זה לא התאים (כי עייפים, רעבים, מתעניינים במשהו אחר…), אז אנסה שוב מאוחר יותר.
לכל תינוק או תינוקת יש את הקצב שלו או שלה.
מה הקצב של התינוק שלך?
איזה מרקם חדש התינוק שלך הכיר היום? ספרי לי למטה, בתגובות